קרנות דו לאומיות

מלבד מהחממות הטכנולוגיות וקרן הסיוע תנופה מעמיד המדען הראשי במשרד התמ"ת מסלולי סיוע נוספים לרשות יזמים וחברות המבוססים על מגוון אלטרנטיבות של שיתופי פעולה:

 

 

ישנן 2 תוכניות סיוע עיקריות: 1. מגנט, 2. מגנטון.

 

מגנט – תמיכה בפיתוח של טכנולוגיות גנריות טרום תחרותיות במסגרת שת"פ הכולל מספר חברות תעשיה וחוקרים ממוסד מחקרי אחד לפחות. המחקר מתמקד בפיתוח טכנולוגיות חדשניות שיעור המענק לחברה תעשייתית עומד על כ - 66%, במקביל, שיעור המענק למוסד אקדמי מגיע לכ - 80%. משכה של התוכנית כ – 3 שנים כאשר ישנה אפשרות להארכת התוכנית ב – 3 שנים נוספות.

 

מגנטון – תמיכה בפיתוח מקומי של טכנולוגיות גנריות הניתנת במסגרת שת"פ דואלי בין חברה תעשייתית לבין המוסד האקדמי. גובה מענק מקסימאלי עשוי להגיע לכ - 3.4 מיליון ₪. משך התוכנית כ שנתיים עם אופציה להארכה של חצי שנה נוספת.

 

יש לציין כי בשתי התוכניות אין צורך בהפרשת תמלוגים מתוך סך כל המכירות.

 

 

קרנות המוקמות מתוקף הסכם בין מדינת ישראל למדינה זרה. מטרת הקרנות עידוד שת"פ טכנולוגי והרחבת הידע הנצבר בין המדינות. במסגרת קרנות אלו מקצות שתי המדינות סכום כלשהוא לטובת פרויקטים הכוללים מחקר ופיתוח, כאשר הוצאות אלו מתחלקות במקביל בין החברות (בדר"כ עד ליחס של 30:70) לתקופה ידועה מראש. נכון להיום מחזיקה ישראל בחמישה הסכמים מסוג זה עם המדינות הבאות: ארה"ב (Bird), בריטניה (Britech), קנדה ((CIIRDF, סינגפור (SIIRD) וקוריאה (KORIL).

 

בכל הקרנות היקף הסיוע מגיע עד לכ- 50% ולתקרה מקסימאלית שנקבעה. כמו כן, בכולן נדרשות החברות לשלם תמלוגים מתוך סך המכירות, במידה והפרויקט נכשל המימון הופך למענק.

 

 

קרן BIRD הוקמה ב- 1977 ע"י ממשלות ישראל וארה"ב. הקרן עובדת בשיתוף פעולה מלא עם המדען הראשי של משרד התמ"ס בישראל ועם מכון התקנים הלאומי של ארה"ב (NIST).

 

הקרן תומכת במגוון טכנולוגיות רחב, החל מתקשורת, תוכנה, מוליכים למחצה, יישומי אינטרנט, אלקטרוניקה, ומערכות משובצות מחשב וכלה בחומרים מורכבים, ביוטכנולוגיה, פיתוח תרופות, ביואינפורמטיקה, מכשור רפואי, ותחומים רבים אחרים.

 

קרן BIRD מסייעת ללא תמורה במציאת שותף אסטרטגי להקמת פרויקט לפיתוח מוצר משותף. ההשתתפות היא בפרוייקטי מחקר ופיתוח, כאשר אריזה, מסחור ושיווק ראשוני נחשבים לחלק מהמו"פ. הקרן משתתפת במימון של עד כ- 50% מהוצאות הפרויקט, ללא קבלת בעלות בחברות. הקרן נהנית מהחזר כספי רק מתוך מכירות מוצרי הפרוייקט עליהם יש לשלם תמלוגים עד להחזר הנע בין 100% ל- 150% מסכום המענק, צמוד למדד המחירים לצרכן בארה"ב (CPI-U). במקרים של אי-מכירות, לא דורשת הקרן כל החזר כספי להשקעתה.

 

השתתפות קרןBIRD מסייעת לחברות, מעלה את שוויין ומהווה תו תקן לאיכות הפרויקט המשותף. אחוז גבוה מהחברות הישראליות הנסחרות בנאסד"ק (NASDAQ) נתמכו ע"י הקרן.

 

בקרן 2 מסלולי תמיכה:

 

 

קרן BRITECH - הקרן מעודדת שיתופי פעולה בין חברות הייטק באמצעות מענקים של עד לכ - 50% מעלויות המו"פ של הפרויקט המשותף בין החברות. ערך המענק נע בין 300,000 £ לשנה עד לתקרה של 450,000 £ לפרויקט שאורכו עד שלוש שנים.

 

קרן CIIRDF - הקרן מסייעת במימון של 50% מההוצאות המשותפות על מו"פ. גובה המענק המקסימאלי מגיע עד לכ - 250,000$ קנדי לשנה ועד לסכום מצטבר של כ - 800,000$ קנדי לתקופה של 3 שנים. הקרן מציעה 2 מסלולי תמיכה: פרויקטי ישימות – בחינת ישימות טכנולוגית ו/או שיווקית למוצר או קונספט חדשים. הקרן תממן 50% מעלות הפרויקט ועד ל-20,000$ קנדי. מועד הגשת הבקשה אינו מוגבל בזמן. Full Scale Projects - פרויקטים שעלותם המקסימאלית הינה 800,000$ קנדי. ניתן להגיש בקשה למימון פעמיים בשנה.

 

קרן KORIL - גובה המענק בקרן עומד על כ - 50% ועד לתקרה של 500,000$, לפרויקט שאורכו עד שלוש שנים.

 

קרן SIIRD - גם בקרן זו שיעור התמיכה עד כ - 50% מעלויות המו"פ של הפרויקט עד תקרה של 750,000$ לפרויקט. בנוסף הקרן הגדירה תקרה לכלל הוצאות המוכרות על ידה.

 

תוכנית המסגרת של האיחוד האירופי - שיתופי פעולה במו"פ תעשייתי בתחומים נבחרים. ישראל נוטלת חלק בתוכניות אלו באמצעות ISERD. בתוכנית 27 מדינות החברות באיחוד האירופי ו – 11 מדינות (לרבות ישראל) בעלות זכויות השתתפות מלאה.

 

תוכנית Eureka - התוכנית מאגדת כ - 39 מדינות אירופיות לצורך עידוד שיתופי פעולה במו"פ בין תעשיות ומכוני מחקר. יש לציין כי התוכנית אינה מספקת מימון אלא "תג הצטיינות" לחברות המקבלות את אישורה, כאשר לאחר קבלתו ניתן להיעזר במדען הראשי למימון תהליך המו"פ. בשנת 2010 צפויה ישראל לכהן כנציגה התורנית של הארגון.

 

הסכמי תמיכה מקבילה (MOU) - הסכמי שת"פ בין ממשלת ישראל למדינות נוספת באירופה, בהן: צרפת, גרמניה, הולנד, ספרד, בלגיה, איטליה, שבדיה, פינלנד, דנמרק, פורטוגל, אירלנד, סלובניה, תורכיה ויין. באסיה: סין, הודו ורוסיה בדרום אמריקה: ברזיל, ארגנטינה, אורגוואי ובצפון אמריקה: קנדה ובאוסטרליה. מטרת הסכמים עידוד פיתוח טכנולוגי בכל אחת מהמדינות. הפיקוח על ההסכמים לא נעשה ע"י גוף עצמאי ולכן אין תקציב עבודה מוגדר. בקשות הסיוע מופנות למדען הראשי או לגוף מקביל במדינות השונות. בשנת 2008 אושרו כ – 77 פרויקטים במסלול זה