הצעת חוק: שעות גמישות בחוק שעות עבודה ומנוחה

 

במסגרת המפגשים שחה"כ אילטוב, יו"ר שדולת ההייטק, ואנכי עורכים עם מנהלי חברות הייטק, גדולות וקטנות כאחד, עולה לא אחת חוסר התאימות בין ההגדרות של שעות עבודה ושעות נוספות, כפי שהן מופיעות בחוק שעות עבודה ומנוחה, לבין אופי העבודה והמציאות בהייטק.

 

ראשית, נדגיש כי כל המנהלים שפגשנו, כמו גם אנחנו, סבורים ומאמינים כי שמירה על הזכויות הבסיסיות של העובדים הינה הבסיס למערכת יחסים תקינה בין העובדים לבין מעסיקיהם. כלל המנהלים שפגשנו רואים חשיבות רבה בהקפדה על זכויות העובדים.

 

יחד עם זאת, תעשיית ההייטק, שאחראית לכ-35-40% מהייצוא, עובדת בעיקר עם הפנים לחו"ל. מכאן, שהעובדים בתעשייה נאלצים לא אחת לעבוד בשעות חריגות, מול לקוחות, ספקים ושותפים עסקיים בחו"ל.

 

חוק שעות עבודה ומנוחה (התשי"א-1951) מגדיר מסגרות יומיות ושבועיות לעבודה ולשעות נוספות. אך, המציאות בפעול הינה שחברות הייטק רבות פועלות, כבר כיום, במסגרת חודשית; זאת, למרות שאין לכך עיגון בחוק. הפרקטיקה בחברות הינה לחלק את שכר העובד, בחוזה ההעסקה, לשני חלקים – 70-80% בגין השעות הרגילות ו-20-30% בגין השעות הנוספות. לעיתים, החברות אינן משלמות הטבות סוציאליות בגין החלק המוגדר עבור שעות נוספות. יודגש, שבהעדר בסיס חוקי לפרקטיקה של ה-80/20, ובהינתן שעובדים חורגים ממכסת השעות הנוספות היומיות או השבועיות המוגדרות בחוק, החברות הפועלות כך מסתכנות בעבירה על החוק.

 

במרץ 2010, חה"כ אילטוב, יו"ר שדולת הייטק, יזם והניח על שולחן הכנסת תיקון לחוק שעות עבודה ומנוחה. התיקון המוצע מסדיר מודל של "שעות עבודה גמישות", ומבטיח את שמירת זכויות העובדים במסגרתו.

 

התיקון, למעשה, מגדיר מושג של "חודש עבודה", שלא היה קיים קודם לכן בחוק שעות עבודה ומנוחה. התיקון מאפשר למעסיק ולעובד להסכים (במסגרת חוזה העסקה) על מנגנון של שעות גמישות, אשר יקבע גמול קבוע, שלא יפחת מ-125% מהשכר הרגיל בעד שעת עבודה, עבור מספר קבוע מראש של שעות נוספות חודשיות, שהיקפן לא יעלה על 36 שעות. גמול זה ישולם לעובד בכל מקרה, בין אם הוא ביצע שעות נוספות במספר הנקוב או לא. יחד עם זאת, אם העובד ביצע יותר שעות נוספות מהמספר הנקוב, ישולם לו בעדם בהתאם לחוק.

 

 

 

יודגש, כי תיקון זה יוחל על כלל החברות במשק, לא רק על חברות ההייטק. התיקון גם מאפשר למעסיקים להגדיר מקומות עבודה מחוץ למשרדי או מפעלי החברה, באופן שיאפשר להרחיב את אפשרויות התעסוקה בכלל, ובעיקר לעובדים שמתקשים להגיע למקומות העבודה ולעבוד בשעות סדירות, דוגמת נכים, אימהות לילדים וכד'.

 

הצעת החוק צפויה לעלות לוועדת שרים לענייני חקיקה במהלך מושב הכנסת הבא. לכשתעבור הצעת החוק, תעוגן בחוק פרקטיקה פרגמטית שקיימת כבר היום בלא מעט חברות הייטק, אשר מתאימה לאופי העבודה המודרני בכלל, ובתעשיית ההייטק בפרט; בכך, תתאפשר שמירת זכויות העובדים גם בסביבת עבודה גלובלית, מודרנית, גמישה, ויצירתית.