"הטלגרף" מחמיא ל"אומת הסטארט אפ הישראלית" - שנייה לעמק הסיליקון

 

 

העיתונאית אמה בארנט מציינת כי למרות שישראל היא אחת המדינות הקטנות בעולם, היא מחזיקה במספר הגבוה ביותר של חברות הנסחרות בנאסד"ק לאחר ארה"ב. עוד היא מציינת כי מספר חברות הסטארט אפ בישראל הוא גבוה במיוחד ומוערך בכ-3,500 חברות. בארנט פגשה בכנס IBC שנערך בשבוע שעבר חברות סטארט אפ ישראליות שונות בהן ווייז, פלייקאסט ו-justAd.tv.

 

היא מוסיפה כי ראש העיר של הסיטי של לונדון, מייקל בר, הגיע לישראל כדי לקדם את תעשיית שוק הון הבריטית על מנת לגרום ליותר חברות טכנולוגיות ישראליות להירשם למסחר ולמצוא הזדמנויות ברחבי לונדון. "התרשמתי מהרמה הגבוה של החדשנות, הריכוז שלהם באיזור קטן והרעב אצל קרנות הון סיכון לגלות את ביצת הזהב הבאה באומת הסטארט אפים", מסבירה בארנט.

 

הסיקור המחמיא של ישראל כאומת הסטארט אפים הופך להיות תופעה של ממש בעיתונות הזרה, לצד משלחות זרות שמגיעות לישראל באופן תדיר כדי ללמוד על הפלא הישראלי. רק השבוע התבשרנו כי רוסיה מבקשת את עזרת ישראל בהקמת עמק הסיליקון ליד מוסקבה. בשבוע שעבר נפגש שר התמ"ת, שלום שמחון, עם יו"ר קרן סקולקובו הרוסית ויקטור וקסלברג והשניים הכריזו על השקת תכנית מו"פ משותפת בין ישראל לרוסיה.

 

וקסלברג אמר לשמחון כי רוסיה מבקשת לעבור מכלכלת מחצבים (נפט וגז) לכלכלת טכנולוגיה וחדשנות. וקסלברג הינו מינוי של נשיא רוסיה, מדוודב, לתפקיד של יו"ר קרן סקולקובו במטרה לקדם את נושא החדשנות בכלכלה הרוסית, יעד ראשי אשר הוכרז על ידי ראשי הממשל הרוסי. במסגרת הביקור שאורגן על ידי נספח כלכלי של משרד התמ"ת ברוסיה אדי שטיינבוק, נפגש וקסלברג בנוסף לשר התמ"ת, גם עם המדען הראשי בתמ"ת, ראשי מתימו"פ, בכירי תעשיית הון סיכון וראשי חברות יישום אוניברסיטאיות. בפגישה סיכם המדען הראשי במשרד התמ"ת, אבי חסון, על השקת מסלול שת"פ חדש עם סקולקובו שייושם באמצעות תכנית יוריקה בשתי המדינות.

 

למרות המחמאות המורעפות על תעשיית הסטארט אפים הישראלית, צריך לזכור שלמרות המשקל הרב שיש לה בתעשיית ההיי-טק הגדולה, עדיין היא רק רכיב אחד והתעשייה עצמה עומדת בפני לא מעט אתגרים. קטר ההיי-טק, כפי שישראלים אוהבים לקרוא לו, כבר מזמן לא קטר, במובן שהענף עצמו לא צומח מבחינת תוצר, יצוא ומספר מועסקים מעבר למשק כולו (בעשור האחרון). חלק מקרנות הון סיכון הישראליות לא יצליחו לגייס קרנות המשך בשל תשואות בינוניות בעבר.

 

במקביל, גם המהנדסים הישראלים כבר פחות תחרותיים בגלל העלות הגבוהה שלהם והשחיקה בשער הדולר. חלק מהמדינות משקיעות תקציבים אדירים בחינוך, בעוד שבישראל למרות גידול ההשקעות בתחום - קשה עדיין לראות הישגים. התפתחות דור ההיי-טק של העתיד נמצאת בסימן שאלה.

 

בנוסף, עדיין חסרים לישראל סיפורי הצלחה גדולים של מיליארד דולר ומעלה, כפי שראינו ב-2006 בעסקותיהן של HP עם מרקורי ואם-סיסטמס עם סנדיסק. מיעוטן של חברות היי-טק גדולות מעיבה אף היא על האופטימיות. כלל האצבע גורס כי חברות הסטארט אפ מביאות את החדשנות והיצירתיות, וחברות גדולות את הכמויות הגדולות של המועסקים. בעשור האחרון כמעט שלא צמחו בישראל חברות היי-טק מסוגן של נייס, צ'ק פוינט ואמדוקס. עם זאת, נראה כי בשלוש ארבע שנים האחרונות בציר החברות החדש, כגון קונדואיט, וויקס, פאוורמאט, אובג'ט מדיה ופריים-סנס עשויות לחולל שינוי.